כל התמונות צולמו ע"י יוסי

חסרות לי היריבויות הגדולות של פעם. חסרים לי משחקים עם דם רע בין הקבוצות. לכבוד החסך האדיר הזה, הלכתי לראות את ווסטברוק מגיע לאורקל לפגוש את דוראנט, את אדמס פוגש את גרין ולראות אם לייקוב הצליח להשמיד לגמרי כל תחרות.

יצאתי למגרש מוקדם, אזור המפרץ נהיה פקק אחד גדול ואפילו הדרך היחסית קצרה לאורקל ארינה מזדחלת לה, כשבדרך כלל היציאה המוקדמת גם מבטיחה חניות יחסית ריקות. לא היום. האורקל בנוי ממש על הכביש המהיר ועם גישה נוחה לחלוטין שבדרך כלל במשחקי כדורסל לא הופכת ליותר ממעצבנת. גם הפעם כניסה חלקה. אבל בניגוד לשנה שעברה, שעה וחצי לפני המשחק יש אלפים שכבר במושביהם.

החל מסוף שנה שעברה זמן החימום של הלוחמים הפך להיות אטרקציה, המסיבה שלפני ובפרט הזריקה המסורתית של סטף מהמסדרון. השנה אלו ממדים שונים לגמרי, ליריבה יש קשר לסיטואציה. מאוד מחכים למשחק הזה בגולדן סטייט ודוראנט נתן ראיונות נרחבים לקראתו. גם בלי הביקור של אוקלהומה, הכוכבים של גולדן סטייט מתחממים בדרך כלל לפי סדר – סטף ראשון, דוראנט ואז 11 (קליי תומפסון) האליל. מהי תמצית הראיונות לפני המשחק נגד אוקלהומה? דוראנט רק שלח הודעת טקסט לווסטברוק על העזיבה ומאז ההודעה – לא דיברו. אמנם המשחק בו דוראנט יגיע לאוקלהומה הוא משחק "הגירושין" האמיתי אבל גם הביקור של פינאליסטית גמר המערב מרים את האנרגיות. בכלל, ההצטרפות של דוראנט יוצרת חוסר פרופורציות לגבי הלוחמים (ולמען האמת, גם לגבי אוקלהומה) וכמויות המלל שנשפכות אחרי ארבעה משחקים בלבד עצומות.

עד שלא רואים, קשה להעריך כמה דוראנט גבוה וכמה רמת הריכוז שלו בחימום גבוהה, עם האוזניות, מתמקד בחימום בלבד. בכלל מאוד מתאים שהוא הגיע למפרץ, הוא נראה טבעי כחלק מהקבוצה וזה רק המשחק החמישי שלו במדיה.

אווירת פלייאוף עם בוז גדול לראסל ולאדמס. הצגת השחקנים כמו תמיד מאוד מרשימה וביחד עם הכבוד המיוחד לדוראנט יש פה אווירה מפוצצת. יאללה, נתחיל. אחרי סל של אדמס, דוראנט פותח בשלשה שמקפיצה את האולם. עושים כבוד ונותנים לדוראנט את הספתח אבל ההמשך ברבע הראשון הוא הרבה יותר סטף. נראה שקרי הבריא לגמרי מהפציעה שהגבילה אותו והוא שולט במשחק, הכניסות שלו לסל מדהימות כמו השלשות שלו, הריצה שלו כל הזמן לבלבל את ההגנה ולקבל חסימה – אומנות. ממש אומנות.

למרות זאת, אוקלהומה מובילים עם פתיחה טובה של ווסטרברוק ושל אדמס. ופתאום, אחרי אין שריקה, קר מתפרץ. קצת נראה לא אמיתי. קצת מתאמץ. אבל טוב שהוא עושה את זה, השקט שלו בשנה שעברה היה מוגזם. התפרצות כזו בגמר שנה שעברה ואולי הלוחמים אלופים היום. דוראנט התחיל רגוע ואז התפוצץ. יותר נכון, אחרי הרוגע שלו, חבריו לקבוצה דחפו אותו להתפוצץ. וזה היה וואוו. אחוזים מטורפים. שלשות מהיציע. החיבור מעולם לא נראה טבעי יותר. דוראנט גם נראה כועס ונחוש להוכיח באופן מוזר.

בשלב שבו הלוחמים עושים את הריצה שלהם, אוקלהומה מגיבה לאט ולא נמצאת בהרכב הכי חזק על המגרש. זו התמצית של הבעיה שלה, רק עם ההרכב הכי חזק שלה על המגרש אוקלהומה יכולה לתת פייט אמיתי לקבוצות חזקות. הנפילה כרגע בלי ווסטברוק פשוט בלתי סבירה לקבוצה שואפת צמרת. זמן הזבל מגיע מאוד מהר ואומנם יש תקריות של חסימות הדדיות ואחרי זו של דוראנט גרין מקבל טכנית מסורתית. שיחות וטראש לספסל, אבל כולם יודעים שזה גמור.

כמה מחשבות בלתי סדורות על המשחק:

הנראטיב שהולכים איתו כאן כבר חודשיים הוא – ווסטברוק מלכלך על התקופה של דוראנט. יש כמה אנשי תקשורת פה שמבינים שדווקא דוראנט יוצא פה הנקניק (הברחת ולא התקשרת?) אבל באופן כללי, וכך גם דוראנט והקבוצה מתייחסים אליו – המרושע בסיפור זה ווסטברוק. במקביל ל"נקניקותו" של דוראנט, נראה לי שהוא דווקא מפתח פה במפרץ סוג של אופי שלא היה לו באוקלהומה. אופי שאולי ירגיז חלק מהאנשים אבל יהפוך אותו לשחקן טוב יותר (כן, דוראנט צריך להיות רע יותר כדי להיות טוב יותר כשחקן).

הקבוצה עדיין של סטף. עם כל ההתפוצצות של דוראנט, הכי הרשים אותי היום בגולדן סטייט היה ה-MVP.

אני לא מצליח להחליט לגבי הקבוצה הזו. מצד אחד, כלים התקפיים אדירים, כל הרכב משני שלהם יכול לכלול את קרי או דוראנט, כלל, הם יכולים לייצר שתי חמישיות אדירות. קליי נראה עם צעד לאחור, אבל ככה הוא תמיד נראה. לקראת הסוף ניכר היה שחשוב לשחקנים להכניס את קליי לעניינים. נוסף על כך, בקשר לגרין, אני שואל את עצמי אם הוא מאבד מחשיבותו כעת, ברור שבהתקפה הוא יסבול אבל דוראנט מביא גם אלמנטים בהגנה שהיו שייכים לגרין עד עכשיו. מה שבטוח
שגרין ימשיך להיות אחראי על המורל.

אוקלהומה – חבל על הקבוצה הזו. ממפלצת שמונה ראשים (הארדן, דוראנט) היא היום עם כלי נשק אחד ועם סטיבן אדמס שמתחיל להיות אחד השחקנים האהובים עלי. היעילות שלו תעלה משמעותית השנה והרגע שבו הוא משתיק את קאנטר נותן לראסל תקווה.

הערב באורקל מסתיים עם קהל דליל ועם תחושה חזקה שזה לא כוחות.